ראשית כל, נדגיש שכאשר אנו משתמשים במונח 'טראנס', בניגוד לדעה הרווחת בישראל, איננו מתכוונים רק לסגנונות כגון: פול-און, דארק, פסיי וגואה אלא לכל תתי הז'אנר המגוון הזה שנקרא 'טראנס', כגון: פרוגרסיב, אפליפטינג, קלאב, הארד, טק ועוד רבים וטובים. אנו מאמינים, שהכללה זו הינה טעות נפוצה, אשר לה מניות רבות בסוגיית דעיכת הז'אנר בליבו של הקהל בישראל.
עד השנה האחרונה, סצינת הטראנס בישראל כמעט ונעלמה, מגה דיג'ייז מחו"ל מיעטו להגיע לנגן במועדונים בישראל, וודאי שלא בתדירות בה היו מגיעים בסוף שנות ה-90 ותחילת המילניום. ז'אנר הטראנס נעלם גם מהפלייסליסט של תחנות הרדיו, כשאר את מקומו תפסה מוסיקת ההמונים המסחרית.
אנשים נוטים לחשוב ש'גסיסתו' של הז'אנר נובעת ממחסור במוסיקה הזו, או אפילו באי קיומה. אבל לא זו המציאות, הז'אנר חי ובועט, מאות יוצרים (גם ישראלים) מצטרפים כל שנה למעגל היצירה והביקוש העולמי לז'אנר הוא אדיר,אחת ההוכחות הם חמשת הדיג'ייז המובילים בעולם שנבחרו ע"י הקהל – שמנגנים כולם את ז'אנר הטראנס. ברצוננו גם להדגיש את הביקוש ההולך ומתעצם למוזיקה הזאת מצד אלו שמאסו במוזיקה המסחרית ששולטת במועדונים בשנים האחרונות.
