טראנס פסיכדלי
פורסם בתאריך 4 באוגוסט 2010 – 20:04 | מאת electromusic
הטראנס פסיכדלי התפתח בתחילת שנות התשעים מהגואה בעזרת השפעת אמנים כמו TimeShard וEat Static מהלייבל Planet Dog.
הלייבל הראשון שיצר טראנס פסיכדלי "טהור" היה Butterfly Records, אשר הוקם על ידי מרטין גלובר. הוא ניצל את המונופול שלו בתור בעל הלייבל והסטודיו היחיד אשר פעל למען הטראנס הפסיכדלי והקים את Dragonfly Records ובמהרה נהפך המקום למרכז המוזיקה הפסיכדלית בלונדון. באותו מקום ראג'ה ראם וגארהם ווד יצרו את The Infinity Project. סיימון פוספורד, אשר עבד כטכנאי סאונד ב-Dragonfly, הוציא שם את האלבום האגדי Twisted כ-Hallucinogen, הקומפליקציה הראשונה של Dragonfly Records הוצאה כטראנס סמפלר וזמן קצר אחר כך באוגוסט 1993 יצאה קומפליקציה חדשה בשם Project II Trance. הקומפליקציה הנ"ל הכילה יצירות של אמנים אהודים כמו Mandra Gora והפרויקט הצרפתי Total Eclipse.
בנקודה זו התפתחה סצנת הטראנס הפסיכדלי ולייבלים ואמנים רבים נוספו ונוצרו בתחום. המסיבה הקולקטיבית הראשונה של טראנס פסיכדלי נערכה, וראג'ה ראם וגארהם ווד הקימו לייבל משלהם, הנקרא TIP Records (השם שונה לבסוף ל-TIP WORLD). טצו'יושי סוזוקי החל לשתף פעולה עם ג'ון פרלאוף והם הקימו את Matsuri Productions. סיימון ברי הקים את Platipus Records, שבנוסף הוציא את התקליט הראשון שלו, הפרויקט של סיימון Union Jack הוביל אותו להוציא בשנת 1996 את אלבום הטראנס There will be no Armageddon, המציג טראקים ידועים כמו: "Red Herring","Cactus" ואת "Two Full Moons and a Trout".
בזמן זה, הופיעו לייבלים חדשים בבריטניה. Blue Room Released השפיע רבות על סוגת הטראנס הפסיכדלי. Blue Room Released הובל על ידי סיימון גאהארי, ונתמך בזכות המימון מחברת רמקולים בריטית. זה איפשר ל-Blue Room Released לעבור מהסגנון הקלאסי גואה טראנס למשהו נסיוני וחדשני יותר. כמה מהאמנים המפורסמים ביותר עבדו בשיתוף עם מותג ההקלטה הזה. הקומפליקציה הראשונה שהקליטו הייתה "Outside The Reactor" והיא שוחררה באפריל, 1995 עליה עבדו האמנים: Total Eclipse, הראל פרוצקי ו-Voodoo People. שלושת הפרויקטים המפורסמים ביותר (Juno Reactor, Total Eclipse וThe Infinity Project) הקליטו את האלבום שלהם באותה שנה בBlue Room Released. במהרה גם הפרויקט הגרמני X-Dream החל לעבוד עם Blue Room, אשר הוציאו ביחד את האלבום Radio. בשלב זה המשיכו Blue Room לעבוד עם פרויקטים שעבדו איתם בעבר על אלבומים חדשים כמו Violent Relaxation של Total Eclipse וBible of Dreams של Juno Reactor, וגם הוציאו את אלבומים של הרכבים חדשים כמו את Mystic Cigarettes של Saafi Brothers וDragon Tales של Koxbox.
למרות עצם היותה של אנגליה מרכז ההפקה של הטראנס הפסיכדלי באמצע שנות התשעים, סצנת מסיבות הטראנס שלה הייתה מוגבלת, בשל הצעת החוק נגד עבריינות, בשל הבקשות החוקתיות לסגירת המועודונים בשעה מוקדמת. אך בגרמניה חלו חוקים הרבה יותר ליברלים מה שהפך את גרמניה למרכז סצנת הטראנס הפסיכדלים במועדונים ומסיבות. הלייבל הגרמני Spirit Zone Records אשר נפתח ב1994 קיבל הצעות לשיתוף מאמנים והרכבים שעד כה פעלו באנגליה, כמו The Infinity Project והראל פרוצקי, גם הצעות ממקומות אחרים בעולם התקבלו, כמו למשל K.U.R.O. מיפן, Etnica מאיטליה. מותג זה היווה גם בית למספר אמנים גרמנים כמו Electric Universe, Star Sounds Orchestra וS.U.N. Project. גם צרפת החלה לתפוס מקום חשוב בתרבות הטראנס הפסיכדלי, מלבד Total Eclipse הוותיק התווספו גם Talamasca וTranswave.
בסביבות 1997, הגואה טראנס המקורי "עבר" זמנים קשים, בעיקר בממלכה המאוחדת. המכירות התדרדרו ומותגים גדולים כמו ה"קרנף המעופף" פשטו את הרגל, ואחרים ניסו להמציא את עצמם מחדש תחת שם חדש כמו TIP WORLD. המוות של הגואה הוכרז "רישמית" על ידי טצו'יושי סוזוקי כהוציא את האלבום Let it RIP (תרגום חופשי לעברית: שינוח על משכבו), כאשר בהערה צדדית רשום על הדיסק: "נחו על משכבם: אמא תרזה, הנסיכה דיאנה, William S. Burroughs וגואה טראנס."
הצליל של מה שנקרא "מוזיקה פסיכדלית" כיום, גובש באותו יום כאשר שולבו אלמנטים של טראנס מנימליסטי, טראנס פרוגרסיבי, האוס, טכנו למלודיית הגואה. בשנת 1998 הפכה גרמניה בצורה סופית למרכז הטראנס הפסיכדלי בעולם. המותג Dragonfly החל לשנות את תחום העיסוק שלו למוזיקה המזכירה סאונד פרוגרסיבי יותר, רק אז חזר הטראנס הפסיכדלי להיות אהוד ופופולרי יותר.
תוך זמן קצר, חזר הטראנס הפסיכדלי להתפתח והלתרחב, והפעם במקומות ומדינות אחרים, הסצנה התפשטה לישראל, יפן, ניו זילנד, אוסטרליה, דרום אפריקה, ברזיל, מקסיקו, הולנד, שווייץ, פולין, קנדה, דנמרק, פינלנד, אוקראינה, רוסיה, יוון, פורטוגל, תאילנד ואפילו בארצות הברית.
התפתחות בישראל
ב1988 בעקבות השינוי בחוקה והמצב הפוליטי בישראל, החלו הישראלים להשיג ויזה תיירותית להודו. רובם סיימו את השירות הצבאי ורצו למצוא מקום לנפוש בו ומצאו את חופי גואה. כשחזרו, הביאו איתם הקלטות של "מוזיקה חדשה" – הטראנס הפסיכדלי. מוזיקה זו השפיעה מאוד על סצנת המועדונים בישראל ותקליטנים רבים החלו ליצור וריאציות שונות משלהם למוזיקה זו. המפורסמים מביניהם היו אבי ניסים וליאור פרלמוטר (כיום חברי ההרכב Astral Projection),רמי שפירא Chakra ואדי מיס, עופר דיקובסקי (Oforia), הראל פרוצקי ומיקו (California Sunshine), גיא סבג, ואבי אלגרנטי (Space Cat). המותגים הישראלים והאמנים החדשניים הפכו בטבעיות את ישראל לחלק חשוב מתרבות הטראנס הפסיכדלי.
הצלחה מסחרית
בשנים האחרונות, המכירות של מוזיקה פסיכדלית התדרדרו. המכירה הצטמצמה ב2001 כ2.8%- , ב2002 כ8.8%-. "אלבום טיפוסי" מוכר כ-2,000 עותקים, כאשר מכירה של למעלה מ-5,000 עותקים נחשבת כהצלחה. ישנם קומץ של אמנים והרכבים שמכרו מעל 20,000 עותקים, והם Hallucinogen ,Chakra & Edi Mis, אינפקטד מאשרום, Transwave ,Sesto Sento, Astral Projection ואסטריקס (אבי שמיילוב).
סצנת הטראנס הפסיכדלי
טראנס פסיכדלי מושמע, בצורה "מסורתית" שמקורה ברצון להתחמק מפיקוח, בפסטיבלים ומסיבות בטבע (חוקיים ובלתי-חוקיים) שחלקם נמשכים מספר ימים והמוזיקה מתנגנת ללא הפסקה. בקרב המשתתפים קיימת תופעה שהיקפה לא ידוע של שימוש בסמים – כמעט מכל סוג.
לאחר שהגואה והטראנס פסיכדלי זכו לפופולריות החלה גם סצנת הריקוד במועדונים להשמיעם, ביחד עם פרוגרסיב טראנס ואמביינט.
אמנים ופרויקטים פסיכדלים
טראנס פסיכדלי נעשה לרוב בשיתוף בין שני אמנים או יותר, אשר נקרא "פרויקט" או "הרכב". הדגש השונה בז'אנר זה הוא שהאמן יכול להשתתף במספר פרויקטים (הרכבים) בו זמנית. לכל קומבינציה של אמנים יש כינוי כמו למשל שפונגל המורכב מראג'ה ראם וסיימון פוספורד.
כפי שהוצג מעל, שמות הפרויקטים לא חייבים לכלול את שם או כינוי האמנים, או להתקשר לפרויקט שהשתתפו בו בעברם. אך ישנם ההרכבים אשר משתמשים במוטיב מאפיין, לדוגמה: Infected Mushroom, הרכב אשר משתתף בפרויקטים רבים ונוהג להשתמש בשם ההרכב לפרויקטים השונים (דוגמאות: Domestic Mushroom, Infected Astrix, Cat on Mushroom).
דבר אשר יכול גם לבלבל הוא העובדה שאמנים או קבוצות אמנים תחת שמות פרויקטים שונים כדי להראות וריאציה שונה של המוזיקה שלהם. ישנם מעט אמנים אשר מוציאים אלבום תחת שמם האמיתי כמו טים שולדט, או ששם הפרויקט הוא נושא שמתאר את המוזיקה שלהם.
